פסק-דין בתיק ת"א 653-04-08

עסקינן בתביעה כספית לתשלום יתרת חוב.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

התובעות 1-2 הן היורשות על פי דין של המנוח ראיק ג'ובראן ז"ל, אשר הלך לעולמו ביום 6/5/04 (להלן - "המנוח").

אין חולק כי המנוח היה הבעלים של חנות לממכר חומרי הדברה ומוצרי חקלאות, וכי הנתבע היה לקוח שלו.

התביעה דנן נסובה על יתרת חוב בסך של 139,835 ש"ח, שעל פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, הנתבע נותר חייב למנוח בגין סחורה שרכש ממנו בין השנים 2002-2004.

התובעות טוענות כי על הנתבע לשלם את יתרת חובו כמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות, תעודות המשלוח ושאר המסמכים שצורפו לתיק המבססים את החוב הנטען.

לעומת זאת טוען הנתבע, כי הוא לא חב סכום כלשהו לתובעות או למנוח, וכי דאג לסלק כל חוב שהיה לו בתום כל שנה קלנדרית. עוד טוען הנתבע, כי התביעה התיישנה ביחס לכל חוב שנוצר מעל ל-7 שנים לפני הגשת התביעה, וכי בכל מקרה, התביעה מוגשת בשיהוי ניכר באופן שהסב לו נזק ראייתי.

אשר לטענת ההתיישנות טוען הנתבע, כי החוב המופיע בכרטסת נכון ליום 30/10/02 התיישן, מפני שהוא נתבע לראשונה רק במסגרת כתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 3/11/09.

בנוסף טוען הנתבע, כי כתב התביעה המקורי התייחס לחוב בגין השנים 2003-2004 בסך של
115,589 ש"ח (נומינאלי), ואילו כתב התביעה המתוקן מתייחס לחוב בגין השנים 2002-2004 בסך של 139,835 ש"ח (נומינאלי). בשים לב לשינוי בסכום החוב ובמועדי יצירת החוב, טוען הנתבע, כי אין לתת אמון בגרסת התביעה שכן אין כל הסבר לפערים בין שני כתבי התביעה אם התביעה נסמכת על אותם מסמכים ממש.

לבסוף טוען הנתבע, כי שילם למנוח שני סכומים: אחד בסך של 54,000 ש"ח והשני בסך של
10,000 ש"ח שאין להם כל זכר בכרטסת. בהקשר זה טען הנתבע, כי נהג לשלם למנוח בעצמו, וכן לעובד שלו שכינויו 'אבו מוניר', אך לאור חלוף הזמן לא עלה בידיו להשיג פרטים וראיות להוכחת התשלום.

מכל מקום, הקבלות אשר הונפקו ע"י המנוח היו קבלות ידניות וקיימת אינדיקציה לכך כי הקבלות, או חלקן, לא עודכנו במחשב ולכן הן לא מופיעות בכרטסת.

דיון והכרעה :

בדיון אשר התקיים בפניי העידה הגב' רווידה ג'ובראן, אלמנתו של המנוח, וכן הנתבע בעצמו.

אקדים את המאוחר ואומר כי דין התביעה להידחות מחמת אי עמידה בנטל ההוכחה.

בטרם אדון במחלוקת לגופה אציין, כי החוב נכון ליום 30/10/02 בסך של 27,966 ש"ח אכן התיישן, שכן חוב זב נתבע לראשונה רק במסגרת כתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 3/11/09, היינו, לאחר חלוף 7 שנים מאותו מועד. מטעמים ברורים למדי, גם התובעים לא בקשו לחלוק על טענה זו של הנתבע, ולכן אני קובעת כי התביעה בקשר לסכום הנ"ל התיישנה.

אשר ליתרת החוב - מדברי הגב' ג'ובראן במהלך החקירה הנגדית מתברר, כי היא אישית לא ערכה את המסמכים שצורפו לתצהירה ולא נטלה חלק פעיל בניהול העסק של המנוח. עוד מתברר, כי העסק התנהל עם שתי מערכות לניהול חשבונות, האחת ידנית והשניה ממוחשבת, אך לתיק בית המשפט לא הוגשו כל המסמכים הרלוונטיים.

יתרה מזאת, אף אם אתעלם מהשגותיו של הנתבע לגבי אי הגשת המסמכים המקוריים, הרי שלא ניתן להתעלם מהבעייתיות שדבקה בחלקם. כך למשל, מתברר כי בחלק לא מבוטל מתעודות המשלוח אשר שימשו בסיס להנפקת החשבוניות ועדכון הכרטסת הממוינת, הן תעודות שאין בהן כל אזכור לגבי שווי הסחורה שסופקה. ואם לא די בכך, הרי שבתעודות המשלוח מופיעות מספר חתימות כחתימת מקבל הסחורה, אך הן חתימות כה שונות, עד כדי שלא ניתן לייחס את כולן, אף לא את מרביתן, לנתבע.